רש"י על קידושין י״ט ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין י״ט ע״ב:ט״ו רש"י על קידושין י״ט ע״ב:י״ז »

16 וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִים, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִים? מָה לִמְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִים, שֶׁכֵּן אָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִים, שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָמָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין.

פירוש רש"י על קידושין י״ט ב:ט״ז

16 אם מקדשה לפסולין - דקידושין תופסין בחייבי לאוין:

17 לא ימכרנה לפסולין - בתמיה:

18 מה למקדשה לפסולין - כלומר מה לי לקנתר על מקדשה לפסולין הרי מצינו שהקידושין מסורין בידו לדבר גדול מזה שאפילו בשהביאה סימנין מקדשה כדילפינן לעיל קידושין דף ד: מויצאה חנם אין כסף:

19 ימכרנה לפסולין - בתמיה והלא אין המכירה מסורה בידו כל כך שהרי אינו מוכרה כשהיא נערה כדדרשינן ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר במסכת ערכין דף כט::

« רש"י על קידושין י״ט ע״ב:ט״ו רש"י על קידושין י״ט ע״ב:י״ז »